​

עם פרוץ משבר הקורונה, המוסדות להשכלה גבוהה התארגנו 'בזמן אמת' להמשך הלימודים באופן מקוון. שאלת המחקר היתה, באילו כלים ובאילו מיומנויות דיגיטליות, נעשה שימוש בלמידה בתקופת משבר הקורונה, והאם כלים ומיומנויות אלו מתאימים לסטודנטים ממגזרים שונים בעלי מאפיינים שונים? המחקר הינו מחקר משולב (mixed-method study). במחקר השתתפו 639 סטודנטים ישראלים, מתוכם 92 סטודנטים מהמגזר הכללי (יהודי חילוני, דתי, מסורתי) (16.1%), 122 משתתפים מהמגזר החרדי (21.4%) ו-356 מהמגזר הערבי (62.5%). 69 סטודנטים לא ציינו מהו המגזר שלהם. הנתונים נאספו בשנת 2020. מהממצאים עלה כי כ- 13% מכלל המשתתפים דיווחו כי יש להם נגישות מוגבלת, דיווחו על קשיים ותקלות שנבעו מאינטרנט חלש וניתוקים, בעיקר במהלך הרצאות סינכרוניות. כלים דיגיטלים, עלה כי הכלים הדיגיטליים השכיחים ביותר בשימוש היו, הרצאות סנכרוניות (בזום, כ-88%) ושימוש באתר הקורס (כ-80%). ניתן להסביר את השימוש הנרחב בהרצאות סנכרוניות, כתחליף להרצאות פנים מול פנים, תוך שילוב כלים ופעילויות, חלקם כלים חיצוניים כדוגמת שימוש בלוח שיתופי, שאלונים אינטראקטיביים וכלים מובנים של הזום עצמו כדוגמת חלוקה לחדרי עבודה, סקר וכד'. עלה כי רצוי להעשיר את רפרטואר הכלים והמיומנויות. מיומנויות למידה דיגיטליות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת השימוש במיומנויות למידה דיגיטליות על פי מגזר. מהממצאים של מחקר זה עולה כי חלק גדול מהסטודנטים הצליחו להתמודד עם הלמידה המקוונת, למרות השונות התרבותית.