מחקר זה מציג השוואה בין שלוש התערבויות לליטרציה דיגיטלית: עידוד חשיבה ביקורתית (priming), תרגול חווייתי (experiential training) וקבוצת ביקורת. מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת ההתערבויות על תפיסת הדיוק של חדשות כוזבות, כוונות התנהגות מקוונת, ולבחון את המנגנונים המתווכים ביניהן. במחקר השתתפו 609 משתתפים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות. כל משתתף נחשף לציוץ מזויף בנושא משבר הדיור, דירג את אמינותו, והביע את כוונותיו לשתף או להגיב עליו. תוצאות המחקר הראו ששתי ההתערבויות היו יעילות יותר מקבוצת הביקורת בזיהוי חדשות כוזבות. כמו כן, נמצא שתיווך של חשדנות, תפיסת דיוק והבנת תוכן חיברו בין ההתערבות לכוונות ההתנהגות — באמצעות מודל מתווך בסדר משתנה. הממצאים מדגישים את הצורך בהרחבת השימוש בהתערבויות חווייתיות על פלטפורמות חברתיות לשיפור יכולת הצרכנים לזהות מידע כוזב ולהגיב מתוך חשיבה ביקורתית.