קבלת תואר בוגר במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל מותנית בהוכחת ידע באנגלית. לצורך כך שולבו במסגרת תכניות הלימודים השונות קורסים ללימוד אנגלית ברמות השונות. לאורך השנים התמודדות מוסדות אקדמיים עם אתגר זה, כאשר בשנת 2019, בעקבות עבודת ועדת מומחים, אישר המל"ג רפורמה בלימודי האנגלית. במסגרת הרפורמה אומץ תקן ה CEFR להוראת האנגלית כשפה שניה - "המדד האירופי להערכת שפות CEFR". מודל ה CEFR מרחיב את מעגל המיומנויות שנדרש עד לאותה נקודת זמן ומעמיד אותה כהוראה של 4 מיומנויות - קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור. בצד כל הכתוב, כידוע התמודדו המוסדות להשכלה גבוהה עם אתגרי התמודדות עם מגפת הקורונה. אתגרים שטמנו בחובם הזדמנויות בדמות חשיבה אחרת / חדשנית בתחומי ההוראה. חלק מהמוסדות פנו לבחון הקמה של קורסים היברידיים המשלבים הוראה מקוונת והוראה פרונטלית. מאמר זה עוסק בהכנה של קורס היברידי העונה על דרישות המכללות, מותאם לסטודנטים תוך עמידה במספר עקרונות בסיסיים: על הקורס להיות משמעותי, לייצר מעורבות, ניתן למדידה, ניתן להרחבה ונגיש. שהוא כאמור קורס היברידי הינו קורס א-סינכרוני הנתמך על-ידי מדריך הוראה באמצעות מפגשים אחדים אורך סמסטר. בחלקו המקוון מתבצע שימוש באלמנטים טכנולוגיים חדשניים כדוגמת אינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence) ולמידה עמוקה (Deep Learning). אלמנטים אלו הם כלי המתוכנן ככזה המאפשר להתמודד עם אתגרי הקניית ארבעת מיומנויות השפה. בכך הוא מהווה חידוש בעולם האקדמיה הישראלי הן מבחינת האתגר האקדמי הייחודי הן מבינה של מתודולוגיות הוראה, הן מבחינה של שילובי טכנולוגיה בתהליך בהוראה וההערכה של הסטודנטים וכל זאת בהקשר של התמודדות עם אתגרי ה COVID 19. הקורסים המוצגים במאמר זה נמצאים בשימוש כבר מיוני 2021.